חלק רק בודקים מחיר, חלק עדיין לא בשלים לקבוע פגישת ייעוץ, ורק חלק באמת מתאימים להמשך שיחה עם המרפאה.
ברוב המרפאות הבעיה היא לא שאין פניות. הבעיה היא שלא כל פנייה באמת שווה זמן מזכירה, זמן רופא, ומקום ביומן.
מעט מדי מהפניות שנקבעות באמת מגיעות, והיומן שנראה מלא על הנייר לא תמיד מייצר כמו שצריך בפועל.
כשפניות נכנסות בלי הקשר ברור, יותר מדי זמן הולך על בירור בסיסי במקום על תיאום פגישה למי שבאמת רלוונטי.
אם רוב הפניות הן רק מחיר או לא מתאימות לטיפול, יותר מדי זמן נשרף על האנשים הלא נכונים בזמן שהפניות שבאמת יכולות להתקדם הולכות לאיבוד.
הבטיחו הרבה פניות, אבל לא לקחו אחריות על האיכות שלהן או על מה שקרה אחר כך במרפאה.
אותו תקציב, תקופות דומות, נתונים מעוגלים מתוך פעילות בפועל.
'הגעה בפועל' = מטופל שנקבעה לו פגישה והוא באמת הגיע אליה. פרטי המרפאה הוסרו.
21% פחות פניות, פי 2 יותר הגעות ל־100 פניות, ומ־10 ל־16 הגעות בפועל.
29% פחות פניות, פי 3 יותר הגעות ל־100 פניות, ומ־8 ל־17 הגעות בפועל.
במקום רק שם וטלפון, המרפאה כבר רואה מה תחום הפנייה, מה הסיבה המדויקת, מה רמת הדחיפות, ומתי המטופל רוצה להתחיל.
כשהמידע נכנס מסודר יותר, תור החזרות נראה פחות כמו ניחוש ויותר כמו סדר עבודה ברור למי חוזרים קודם.
לא מעניין אותי רק אם נכנסה פנייה. מעניין אותי אם היא הייתה רלוונטית, אם למרפאה ברור למי לחזור ולמה, ואם בסוף היא באמת מגיעה.
אם יש התאמה, נחזור לשיחה קצרה וממוקדת.